אבי |
ביצוע: עוזי פוקס
אבי, הנשרים הגביהו עוף אל מרומי ההר. וברחוב, בלב העיר, היה לי קר. חיממתי את עצמי, ישבתי שם כפוף, ואנשים התרוצצו; תזכור, הזמן יקר. אבי, הנשרים עָטים תמיד לעבר הבשר. הלילה שם, בלב העיר עלי סגר. כיסיתי את עצמי, סיפרתי לי סיפור, ולטאות ענקיות טיפסו לי על הכר. אבי, הנשרים פורשׂים כנף גבוה לשחקים. ושם, מעל העיר, גוזל נטרף. נוצות עוד לא צימח, ופִרפוריו רכים. אז פּתח את החלון, אבי, אני קופץ ועף. |